דיבידנדים ועלייה במחיר

הנושא בפורום 'שאלות כלליות' פורסם ע"י quesito, ‏6/6/18.

  1. quesito

    quesito Active Member

    לייקים:
    227
    נקודות:
    43
    קראתי ודיברתי עם אנשים בכל מיני מקומות, על מניות שמניבות תשואת דיבידנד יחסית גבוה כמו REIT או אחרים.
    אני יודע ש- @daat99 מזהיר (וגם אני) מפני תשואות גבוהות מהמדד או מהממוצע היסטורית של מדדים , מסיבות שפורטו בעבר.

    אני מחזיק בכמה מניות כאלה כפי שהסברתי בעבר אני מודה לסיכון ומעלה בקצת את הממוצע תשואת הדיבידנד של התיק שלי.

    מה שקראתי ושמתי לב שמניות עם תשואה גבוה יחסית , כמו SHELL או אחרות, אם מסתכלים על ערך המניה לאורך הרבה שנים, הוא מתנדנד סביב ערך מסויים, כאשר התשואה מעליית ערך המניה הוא קטן יחסית.
    האם זה אומר ש אם המניה מחלקת הרבה דיבידנד אז היא מחזירה לך את ההשקעה אבל כמעט ללא רווח מהמניה ?
     
    daat99 ו-סטרבו אוהבים את זה.
  2. סטרבו

    סטרבו Member

    לייקים:
    37
    נקודות:
    13
    לדעתי זה הגיוני.
    אם התנאי של דיבידנד צומח משנה לשנה מתקיים. אז בהכרח התשואה עולה.
    אם השוק היה מעריך את הדיבידנד כבטוח היה ביקוש מה שהיה מוריד את התשואה לרמות נמוכות יותר וערך המניה היה עולה.
    לא יודע אם זה הכרחי, אך נראה הגיוני שכאשר התשואה גבוהה-אין הרבה ביקוש ולכן מחיר המניה לא צומח.
     
    daat99 אוהב/ת את זה.
  3. daat99

    daat99 מייסד מנהל

    לייקים:
    451
    נקודות:
    63
    זה מאוד נפוץ בחברות עם תשואת דיבידנד מעל הממוצע.
    חשוב אבל להפריד את הדיון בין רי"טים/שותפויות לבין חברות רגילות.
    רי"טים ושותפויות נועדו לחלק לך את רוב רווחיהן ולא לספק גדילת ערך משמעותית כך שבטווח הארוך הקבוצה הזו לא צפוייה להציג רווח הון משמעותי מעבר לתזרים שהיא מחלקת.

    במידה ומדובר בחברות רגילות אז אנחנו חוזרים שוב לכוחות ההיצע וביקוש.
    אם התזרים המתקבל גבוה מהממוצע אז זה אומר שהשוק חושב שהמניה מכילה בה סיכון יתר (שיכול להתבטא בצפי גדילה עתידי נמוך כפי שראית בעצמך).
    בשורה התחתונה כל החברות במדד ה-SP500 כקבוצה הניבו תשואה כוללת של 9.65% משנת 1928 ועד סוף 2017.
    אנחנו יודעים לפי הנתונים של פאמה/פרנץ' שכאשר מחלקים את המדד לתתי קבוצות לפי תשואת הדיבידנד ביחס לממוצע אז הקבוצה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר היא החמישון השני (מלמעלה).
    אם תתבונן באתר finviz ותמיין את מדד ה-SP500 לפי תשואת דיבידנד אתה תראה שתשואת הדיבידנד של החמישון השני היא בין תשואת הדיבידנד של מדד ה-SP500 לבין פי 1.5 ממנה.
    אם פוזלים לכיוון החמישון העליון אז אנחנו רואים בנתונים של פאמה/פרנץ' שהתשואה הכוללת של אותה הקבוצה יורדת.
    ישנם שני הסברים לוגיים (שעדיין בגדר תיאוריה ואינם מגובים בעובדות כי פשוט אין לנו את המידע הזה) לסיבה שבגללה החמישון השני מלעמלה עוקף את החמישון העליון:
    1. הקבוצה עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מכילה בתוכה הרבה מאוד חברות שהפסיקו לחלק דיבידנדים ואנחנו יודעים שהקבוצה שאינה מחלקת דיבידנדים הניבה את התשואות הגרועות ביותר בכל ההיסטוריה.
    2. הקבוצה עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר לא צמחה בקצב זהה לשאר החברות במדד כי רוב ההון שלהן עבר למשקיעים ולא נשאר בחברה לצרכי גדילה עתידית.

    צריך לזכור שמבחינת החברה ישנה "תשואה שולית פוחתת" על ההשקעות שהיא מבצעת.
    אם למשל חברה מרוויחה דולר למניה אז התשואה השולית שלה על ה-10 סנט הראשונים שהיא תשקיע יכולה להיות 20% בעוד שאם היא תתעקש להשקיע את כל הרווחים אז התשואה הנוספת שנוצרה לחברה על ההשקעה של ה-10 סנט האחרונים יכולה להיות רק 2%.
    הנהלת החברה והדירקטוריונים צריכים להחליט מה התשואה השולית שלהם על כל סכום שהם משקיעים וכבעל מניות אתה רוצה שהם יחלקו לך את ה-10 סנט האחרונים כי אתה מסוגל לייצר מהם תשואה של יותר מ-2% בשנה.

    החברות שחושבות ומתנהלות בצורה הזו מספקות למשקיעים גדילת ערך גדולה מאוד לאורך זמן.
     
  4. quesito

    quesito Active Member

    לייקים:
    227
    נקודות:
    43
    איפה רואים את הנתון הזה ?
     
    daat99 אוהב/ת את זה.
  5. daat99

    daat99 מייסד מנהל

    לייקים:
    451
    נקודות:
    63
    איזה נתון? התשואה השולית הפוחתת?
    זהו "חוק טבע" ידוע.
    תחשוב רגע על קוקה קולה כדוגמה.
    נניח והיא מצליחה לייצר ולמכור מיליארד בקבוקים ביום עם רווח של דולר לבקבוק.
    החברה יכולה להתחיל לייצר ולנסות למכור שני מיליארד בקבוקים ביום אבל אין מספיק אנשים שרוצים לקנות עוד בקבוקים אז היא צריכה לשכנע אנשים לקנות עוד.
    דרך אחת לעשות זאת היא פרסום ודרך אחרת היא הורדת מחיר.

    בדרך של הפרסום נניח והיא מצליחה למכור את כל הבקבוקים באותו המחיר אז היא מרוויחה 2 מיליארד דולר על שני מיליון בקבוקים אבל מזה צריך להוריד הוצאות פרסום של חצי מיליארד דולר (סתם זורק מספרים) אז בפועל היא הרוויחה רק 1.5 מיליארד דולר לאחר הוצאות ייצור.
    בפועל החברה "הוציאה" סכום גדול יותר מפי 2 על עלויות ייצור ובנוסף היא הוציאה עלויות פרסום אבל הרווחים שלה גדלו רק ב-50%.
    הסכום שהיא השקיע בייצור מיליארד הבקבוקים הראשונים ייצר תשואה שולית גבוהה יותר מהסכום שהיא הייתה צריכה להוציא בשביל לייצר ולמכור את מיליארד הבקבוקים הנוספים.

    בדרך של הורדת מחיר אז היר מרוויחה רק 75 סנט לבקבוק כך שעל 2 מיליארד בקבוקים היא שוב מרוויחה רק 1.5 מיליארד דולר.
    גם כאן החברה הגדילה את ההוצאות שלה בפי-2 (היא מייצרת פי-2 בקבוקים) אבל ההכנסה שלה גדלה רק בחצי ולא בפי-2 וזה בדיוק התשואה השולית הפוחתת.
     
    quesito אוהב/ת את זה.
  6. FIYaacov

    FIYaacov Active Member

    לייקים:
    119
    נקודות:
    33
    זה לא רק חוק טבע, יש לזה פונקציה מתמטית מוגדרת.
    תגגלו s-curve.
     
    quesito ו-daat99 אוהבים את זה.
  7. daat99

    daat99 מייסד מנהל

    לייקים:
    451
    נקודות:
    63
    תודה על המידע - מעניין :)
     
    FIYaacov אוהב/ת את זה.

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!