חברים יקרים, בתור חוסך מתחיל, קראתי די הרבה מאמרים.
ממליץ מאוד על המאמרים של דיוויד ואן קנאפ שממש פרשו שלחן ערוך לפניי.
הגעתי למסקנה שאיני רוצה להיות משקיע מדדים.
אני אדם דואג מטבעי.
אני מעדיף להתעלם משווי תיק\דירה שבבעלותי שההמון מניע למעלה ולמטה בכל פעם שבא לו
ולהתרכז בשוכר שמשלם לי כל חודש שכר דירה\דיבידנד.
לדעתי אוכל לעשות זאת באמצעות השקעה במניות דיבידנד.
לרגע חשבתי שזו הודעה שאני כתבתי
לדעתי נוכל להירתם יותר לחיסכון כשנראה קצת שהכסף עובד גם הוא! למה שנעבוד רק אנחנו לבד?
זה רק עניין של זמן והמשפט ישתנה ל: "שהכסף יעבוד לבד! למה שאנחנו נעבוד?"
ארצה להפנות חלק מהחיסכון למזומן למקרה שצריך סכום גדול פתאום (תיקונים לבית, רכישה של מכשירי חשמל שיתקלקלו וכו) מה דעתכם?
אני לא זוכר אם זה היה ERN או ERE שכתבו מאמרים על הסיבות שבגללן הם מוותרים על קרן חירום לגמרי ואני מאוד מסכים עם אותם מאמרים.
עם תכנון נכון הסיכויים שתצטרך קרן חירום נמוכים מאוד ויתממשו ככל הנראה רק בקטסטרופות מאוד משמעותיות.
קח לדוגמה מוצר חשמלי שהתקלקל, אם העלות שלו נמוכה יותר מהחיסכון הרבעוני שלך (2500 שח בחודש מחיסכון שוטף וכל הדיבידנדים הרבעוניים לאחר מס) אז זו לא בעיה בכלל ולא נקרא "מצב חירום" שמצריך קרן חירום כלשהי.
במקרים
הרבה יותר גרועים כשממש אין ברירה אז אתה תמיד יכול למכור חלק מההחזקות שלך.
השאלה הקשה (שענו עליה באותם מאמרים) היא האם אבדן התשואה שנגרם בשל שמירת אותה "קרן חירום" הוא יותר גדול מהנזק הפוטנציאלי של מכירת נכסים בעת מקרה חירום אמתי.
הסבירות שיתממש מקרה חירום שכזה נמוכה מאוד ואבדן התשואה משמירת "קרן חירום" הוא וודאי כך שבנוסף לשכלול העלויות צריך להתחשב גם בסבירויות.
כמו כן תזכור שברוב המקרים מוצרים חשמליים (כמו הדוגמה שנתת) או הוצאות גדולות על הדירה אלו לא דברים שנוחתים בהפתעה וחייבים להתמודד אתם בתוך 24 שעות.
- המקרר התקלקל! האם הוא לא הציג סימני גסיסה כמה שבועות/חודשים קודם לכן?
- צריך להחליף ארונות במטבח! האם לא חשבתם חצי שנה קודם לכן שבעתיד אתם תרצו להחליף ארונות במטבח?
זה הגיוני לשמור בצד הון מספק בשביל הוצאות שאתם יודעים שהם יגיעו כי כבר ראיתם אותם מתקרבים אבל שמירה של 6 חודשי מחיה סתם כך כי מישהו רשם באיזשהו מאמר את המספר 6 זה לדעתי צעד לא חכם במיוחד.
כיצד אוכל להחליט מה הם הנתונים שאני רוצה לסנן לפיהם?
לעניות דעתי (וזה מה שאני עשיתי) כדאי שתיקח את קבצי האקסל הישנים של דוד פיש ותריץ עליהם סינונים כלשהם תוך כדי שאתה רואה כמה חברות שורדות את הסינון שלך ומה קרה אם היית משקיע בחברות הללו לפרק זמן ארוך (קח בחשבון שאם חברה לא מופיעה בגרסאות חדשות זה לא אומר שמי שרכש את המניות שלה הפסיד כספים).
השילוב של הסינונים ההיסטוריים והפעלת שיקול דעת של "מה חשוב לך שהחברה תוכיח לך" יובילו אותך לקריטריונים שחשובים לך ועוזרים לך לישון טוב בלילה.
ייתכן היסטורית תשואה כוללת טיפה יותר גבוה יחסית למניות שמחלקות דיבדנד כל רבעון (אני יכול למצוא סימוכין אם מישהו רוצה
אשמח ללמוד עוד.
היה נראה כשיח חירשים החל מנקודה מסוימת. נראה לי שלרוב היה קשה לוותר על החשיבה של או TR או כלום.
מסכים עם שני המשפטים.
זו גם הסיבה שהגישה הזו לא מתאימה לרוב האנשים.
מי שלא מסוגל להתנתק מ-TR לא צריך להשקיע בצורה הזו בכלל.
דרך הבנק אומר לפתוח חשבון שוק ההון שם? מה זה אומר לגבי דיווח למס הכנסה? (שואל ספציפית למניות דיבידנד ולא לרווח הון)
אם החשבון שלך נמצא אצל גוף ישראלי אז נגבה ממך מס מקסימלי (ולעתים יותר ממה שאתה צריך לשלם בפועל) ולכן אתה לא צריך לדווח למס הכנסה.
קח בחשבון שאם אתה רוצה החזרים על מיסוי עודף אז אתה צריך להגיש תיאומי מס לבד.
אם החשבון שלך נמצא אצל ברוקר זר (כמו אבל לא רק אינטראקטיב ברוקרס עם או בלי אינטראקטיב ישראל) אז אין לך ניכוי מס ישראלי במקור ואתה מחויב להגיש דו"חות ולשלם את המס למס הכנסה בעצמך (אלא אם כן אין לך חבות מס ואתה פטור מהגשת דו"חות - זו שאלה לאיש מקצוע).
לא יודע אם להסתכל על זה נטו כלכלית היות ואנחנו לא מתכננים למכור (אוהבים את הישוב, ויש גם את ההורים).
כמו כל דבר בחיים - הפסיכולוגיה מנצחת את הכלכלה.
אפרופו ילדים, כיצד אתם חוסכים בשבילם, אם בכלל?
אני מתכנן לפתוח חשבון השקעות נוסף לכל ילד תחת אינטראקטיב ולהפקיד לשם מניות דיבידנד בשווי כספי מסוים כל יום-הולדת.
איך שאני רואה את הדברים הילדים יקבלו את הדיבידנד כ-"דמי כיס" ויחליטו אם הם רוצים לרכוש עוד מניות (ולקבל עוד דיבידנדים בעתיד) או לקחת את זה כשקלים (ללא עמלות ומיסוי כמובן) בשביל מה שמתחשק להם.
שמתי לב שדעת מקשיח ומרפה את הסינון שלו כדי להיות קצת יותר טוב מהשוק - PE פחות מהממוצע בשוק, תשואת דיבידנד גבוהה יותר עד פי 1.5.
כל גישת השקעות חייבת להיות מותאמת למצב במשק.
זה לא הגיוני בסביבה של ריבית אפס עם תשואת דיבידנד ממדד ה-SP500 של פחות מ-2% להמשיך ולצפות לקבל את אותה תשואת דיבידנד כמו שאנשים קיבלו בשנות השמונים עם ריבית אג"חית דו-ספרתית ותשואת דיבידנד ממדד ה-SP500 של מעל 6%.
הבעיה שמדברים לפעמים על יחס חוב נכס, קצב גדילת הרווחים שנים אחורה או קדימה, קצב גדילת הדיבידנד.
בהקשר של יחס חוב/הון תמיד ניתן להשוות אותו "לחברות המתחרות בתעשייה".
גם בהקשר של קצב הגדלת רווחים וקצב הגדלת דיבידנדים ניתן להשוות לממוצע במדד/תעשייה וכו'.
הקבצים הללו לא מושפעים כל כך מתנודתיות מחירי המניות אז אין צורך מעשי לעדכן אותם כל חודש ומספיק לעדכן אותם כאשר יש שינויים מהותיים במשק (כמו משבר חריף וכו').
זו הסיבה שאתה עדיין לא ראית אותי מקשיח/מרפה את הנתונים הנ"ל.
וכל אחד נותן משקל שונה לנתונים האלה. אבל לא הבנתי למה כל אחד בחר מה שבחר. או שאולי זה פשוט להתחיל עם סט מסוים של חוקים
ולהתפתח תוך כדי ריצה?
זה בדיוק זה.
מה שחשוב זה שאתה תבין מה המשמעות של כל נתון ואז תחליט
מה חשוב לך!
- האם חשובה לך יותר הגדלת הדיבידנד?
- האם חשובה לך יותר צמיחת החברה?
- האם חשובה לך יותר עמידות החברה?
- האם חשובה לך יותר היסטוריית החברה?
כל שיקול שכזה יפנה את תשומת לבך לקריטריונים שונים והשילוב של כולם יוביל אותך לסט קריטריונים שעוזר לך לישון טוב בלילה.
אשמח לדעת גם מה היה הצפי שלכם 5\10\20 שנה קדימה כשהתחלתם להשקיע.
אני מתייחס אך ורק לקצב הגדלת הדיבידנדים.
הטווח ההיסטורי הממוצע הוא 6%-8% ולכן אני מניח קצב הגדלת דיבידנד ממוצע
של התיק השלם שלי (ולא של כל חברה בו) של 6% בשנה.
סך דיבידנד נוכחי שגדל ב-6% בשנה יוביל אותך לאיך הדיבידנד שלך ייראה בעתיד.
תוסיף לזה את ההון שאתה מקצה לרכישת מניות עם תשואת דיבידנד מקורית שנראית לך הגיונית (נכון לתנאי השוק היום אנחנו עומדים על כ-2% כמספר הגיוני) ואז תגדיל את אותו הדיבידנד כריבית דריבית ותוכל לקבל אמדן של כמה זמן אתה צריך בשביל להגיע לסכום הרצוי.
תרגיש חופשי לפתוח שרשור חדש אם אתה רוצה עזרה בבניית גיליון שמחשב את זה.
כלל ה-3% מבוסס על מחקר טריניטי שמסתמך על השקעה מחקה מדד בעולם ללא מיסוי ועמלות תוך כדי הדרישה שאתה תמכור מניות גם הדיבידנד אינו מספק את אותם ה-3%.
אם אתה רוצה ללכת לפי כלל ה-3% אז אתה צריך להתחשב גם במכירת מניות אם הדיבידנד אינו מספק ולא רק בהחזקה נצחית.
הסיכון בכלל ה-3% הוא שייתכן מצב שבו תיק ההשקעות שלך יימחק בעודך בחיים.
סיכון זה לא קיים אם מסתמכים על הדיבידנדים לבדם.
בכל זאת החלטתי ששווה להתחיל למרות עלויות גבוהות.
מסכים מאוד עם הגישה שלך.
יש כאן גם את היתרון של ללמוד בקטן ולראות אם זה בכלל מתאים לך (יכול להיות שתגלה שזה לא מתאים לך ואז תתחרט אם עברת לחו"ל).
[SIZE=13px]@daat99[/SIZE] ייתכן ויסביר שדרך מניות ארה''ב אתה מכסה את כל העולם כי רוב ההכנסות שלהם באות מחוץ לגבולות ארה''ב.
אכן, באחד השרשורים בפורום הזה הראיתי את חלוקת הרווחים של תיק דיבידעת ושחלק גדול מהרווחים שלו מגיעים מחוץ לגבולות ארצות הברית.
מבחינתי ההתמקדות בבורסה האמריקאית עוזרת לי לצמצם עלויות המרות מט"ח ומורידה את הצורך במציאת מקורות מידע שונים שלא תמיד זמינים בשפות שאני מכיר.
מניה שמחלקת דיבידנדים וגדלים בדרך כלל וגם הרווחים בהתאם , אז אמורה להיות עם תשואת דיבידנד מאוזנת. לפעמים עולה לפעמים יורד אבל לאורך הרבה זמן התשואה דיבידנד ממוצעת אומרת משהו
[SIZE=13px]@daat99[/SIZE] ?
אכן.
תשואת הדיבידנדים של המדד הרחב מורכבת מהדיבידנדים של החברות שבמדד.
מכיוון שבמדד יש גם חברות עם דיבידנדים תנודתיים וגם חברות עם דיבידנדים יציבים וגדלים אז לרוב תשואת הדיבידנד של המדד משקפת את תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות עם הדיבידנד היציב וגדל.
עקב כך כשהדיבידנד של חברות הללו עולה אז לאורך זמן מחיר המניות יעלה בשביל להחזיר את הדיבידנד לכיוון תשואת המדד וזה מוביל לתשואה כוללת שהיא קרובה לסכום הדיבידנד המקורי עם קצב הגדלת הדיבידנד.
כל זה נמשך כל עוד הסטטוס קוו נשמר והחברה ממשיכה להיות יציבה ורווחית.
כנראה שלעשות גרפים ולראות את גדילת ההכנסה פסיבית לאורך הזמן כמו שבלוגים עושים, זה עוזר אולי בראש.
יצא לכם להתבונן בגיליון "מצב תיק גרפי" שאני
מעדכן בתיק דיבידעת?
אתם יכולים לראות שם גרף של צפי דיבידנדים שנתי עד היום ולראות איך הוא עולה בהתמדה.
שים לב ל-YOC המושג הזה מעניין בשיטות INCOME...
אכן - זה נתון בעל חשיבות קריטית לכל מי שרוצה להתבונן על תיק ההשקעות שלו כמכונה שמייצרת הכנסות פסיביות.
כנראה שאין קיצורי דרך או שהם מסוכנים.
מסכים לגמרי.
